החל משחר ההיסטוריה מהווה באר שבע מוקד התיישבות מרכזי במרחב הנגב, ומתקיים בה רצף היסטורי ותרבותי בן למעלה מ-6000 שנים. החל מהתקופה הכלקוליתית ולאורך ההיסטוריה עד ימינו.

מאז ימי קדם, הישובים במרחב בקעת באר שבע התפתחו בצמוד לנחל או לאחד מערוציו כעורק חיים ראשי לחיים במדבר. בדורות האחרונים עומעם הקשר הזה. התפתחות של מערכות טכנולוגיות חדשות להעברת מים ואנרגיה ובניית ערים ודרכים ניתקו את הזיקה הזאת והנחל הפך ל"חצר האחורית" של המרחב בו הושלכו שפכים ופסולות.

תחילתו של הנחל בבקעת ערד, מכאן ממשיך הנחל מערבה לעבר בקעת באר שבע והעיר באר שבע. בקטע זה מנקז נחל באר-שבע נחלים רבים ובעיקר את נחל חברון מן המורדות הדרומיים של הר חברון . מן העיר באר שבע נמשך הנחל הלאה לדרום-מערב, אל גבול שטחי החולות ומישורי הלס של הנגב בצפוני, עד חיבורו אל נחל בשור סמוך לקבוץ צאלים. שטח אגן ההיקוות - 1740 קמ"ר, אורכו - 50 ק"מ.עוד על נחל באר-שבע באתר המשרד להגנת הסביבה.

פארק נחל באר שבע הינו הפארק העירוני של העיר באר-שבע ופארק מטרופוליני של הנגב כולו. הפארק משתרע על שטח של כ - 5,200  דונם, אורכו כ-8 ק"מ, לאורכו של נחל באר-שבע בתחום העיר. מהיישוב תל שבע במזרח, ועד שכונת נווה זאב בקצה המערבי של העיר באר-שבע.

מרכיביו, רצף של שטחים פתוחים, אטרקציות, טיילות, ואתרים הסטורים אשר מספרים את סיפורה של העיר משחר ההיסטוריה ועד ימינו. מטרתו העיקרית, להוות מקום שקט המהווה ניגוד לעיר הסואנת, פתוח ונגיש לציבור הרחב על מגוון התרבויות המאפיינות את האיזור.

גיבוש חזון הפארק החל בשנת 1998.  מספר גופים: הקרן הקיימת לישראל, רשות הניקוז שקמה-בשור, המשרד להגנת הסביבה, ועיריית באר-שבע החלו בהכנתה של תכנית האב לאגן נחל באר-שבע, ולפארק נחל באר-שבע (רחמימוב, מירון, מילר 2002). תכנית זו התוותה של חזון הפארק, מרכיביו, ואסטרטגיית הפיתוח שלו.

 

בשנת 2004 הוחל בפיתוח חלקו הראשון - גן הפעמון הנמצא בשכונת נווה נוי. בשנת 2007, הוחל בפיתוח הטיילת המרכזית, ושיקום אתר בית אשל.

 

 

שיקום ערוץ נחל באר-שבע 1998 - 2008

 

 עד שנת 2000, שימש ערוץ הנחל לכריית "חומר ואדי" לצורכי לריבוד כבישים. במשך הפך לאתר פסולת לחומרי הטפל של המחצבה שהתמקמה על גדת הנחל, בבורות הכרייה הצטברו מי ביוב שזרמו ממעלה הנחל בעיר חברון ובעיר דימונה, ואתר פסולת בנין פראטי "הוקם" בסמוך לאתר הכרייה.  שטח מחצבת הנחל באיזור זה היה כ- 1000 דונם, אתר הפסולת הפיראטי השתרע על שטח של כ- 300 דונם.

 

בתמונה ניתן לראות את כביש מס' 40 ממזרח ובסמוך לו את בריכות הביוב של העיר באר-שבע. מצפון לבריכות ניתן לראות את המחצבה. בחלקו השמאלי את התצלום ניתן לראות את אתר הפסולת הפיראטי,  השוק הבדואי ודרך אילת.

 

 

 

 

 

במהלך עבודות שיקום ערוץ הנחל וסביבתו הקרובה, החל משנת 2000 ועד שנת 2004, נוצר מחדש תוואי נחל באר-שבע (בתחום העיר), בורות הכרייה מולאו בעפר, פעילות המחצבה הוסטה צפונה אל מיחוץ לתחום הנחל, והוחל בפינוי וקבורה של פסולת הבנין הרבה הפזורה בשטח.

 

 

 

לאחר סיום עבודות השיקום בשנת 2006, המחצבה ומפעל האספלט המופיע בחלקו הצפון מזרחי של התצלום ננטש וסיים את עבודתו, בריכות הביוב של העיר בשלבי ייבוש, אתר הפסולת שוקם לחלוטין, ותוואי ערוץ הנחל החל לתפקד מחדש כערוץ לזרימת שטפונות.

 

 

 

לקראת תחילת עבודות הפיתוח של טיילת הנחל בסוף שנת 2007, בריכות הביוב של העיר יבשות לאור תחילת עבודתו של מכון טיהור השפכים החדש של העיר באר-שבע שהוקם ממערב לעיר. השטח נקי ופנוי לפיתוח הפארק. עוד של שיקום מחצבות נחל בנגב באתר רשות ניקוז שקמה בשור

 

 

 

 

בסוף שנת 2007 הוחל בפיתוח הטיילת המרכזית המשתרעת על שטח של כ- 250 דונם של שטח המשוקם. כעת, באמצע שנת 2009, לקראת סיום פיתוח טיילת זו, ניתן לראות את תוצאות השיקום הסביבתי שעבר האיזור. נחל באר-שבע הופך מ"החצר האחורית" של העיר, ל"חצר הקדמית".