תכנית הפיתוח של הפארק מחלקת את הפארק למספר איזורי פיתוח. החלק המזרחי (ממזרח לכביש מס' 40) - איזור פיתוח אקסטנסיבי סביב גן לאומי תל באר-שבע אשר הוכרז כאתר מורשת עולמית. "לב הפארק", בין כביש מס' 40 ממערב לבין הגשר הטורקי במזרח. בשטח זה נמצאים העוגנים העיקריים את הפארק כמתחם האגם, מתחם התיאטרון, מתחם הספוטק ומתחם בית אשל. מהגשר הטורקי ועד שכונת נווה זאב במערב (גשר חטיבה שמונה), מהווה ערוץ הנחל וטיילות בשתי גדותיו את שטח הפארק. חלקו המערבי של הפארק הינו שטח עתיקות ייחודי, ובו מיועד פארק ארכיאולוגי.(התכנית המוצגת הנה טיוטא לעיון. תכנון מרש אדריכלים בע"מ, תכנון נוף בע"מ).
גן הפעמון
גן הפעמון הינו הפארק הראשון שנפתח לציבור בפארק נחל באר-שבע. 40 דונם גודלו. ונמצא בסמוך לשכונת נווה נוי. שנים רבות היה השטח חורשת עצי אקליפטוס ותחתיה ערימות פסולת ועזובה. לפני שיקום ערוץ הנחל, היה האתר חלק משטח ההצפה של הנחל, ולעת שטפונות גדולים, היה מוצף. בשנת 2004 חברו השותפים בפיתוח פארק נחל באר-שבע, ובעזרת תורמי הקרן הקיימת בקנדה, החלו בשיקום האתר ופיתוח כפארק לשימוש הציבור הרחב.(תכנון אדר' אריה רחמימוב, אדר' ליאורה מירון, אדר' נוף אמיר מילר)
גן הפעמון
הגשר הטורקי
גשר הטורקי הוא אחד המונומנטים החשובים ביותר בבאר שבע ובנגב. גשר עתיק זה הוא שריד ממסילת ברזל תורכית שחצתה את ארץ ישראל לאורכה. מהעיר שכם אל איסמעלייה שלגדות תעלת סואץ (בפועל הגיע עד לקוציימה שבסיני). ייעודה של המסילה היה לסייע בהעברת חיילים, אספקה ותחמושת לחזית המתפתחת עם הבריטים בסיני. המסילה הגיע לבאר-שבע בחודש אוקטובר 1915.נחל באר-שבע הווה מחסום שחייב תכנון הנדסי מיוחד בגלל אופיו השיטפוני. לכן נבנה הגשר במקום הרחב ביותר, 190 מטר, מקום בו זרימת המים חלשה ביותר. מהנדס הרכבות הגרמני היינריך מייסנר פחה הופקד על בניית הגשר. הגשר נבנה במאבן על ידי קבלנים ופועלים יהודים. קטע מסילה ב"ש - קוציימה היה בשימוש עד שנת 1920, ופורק בשנת 1925. בשנת 1941 פורסם מכרז לפירוק הגשר על מנת לעשות שימוש חוזר באבניו. לימים נסלל כביש צר על גבי הגשר. התנועה בו פסקה בשנת 1962. בחורף 1964 התמוטטה אומנה אחת בשטפון. על המפער שנוצר נבנה גשר ברזל אשר הוסר מאוחר יותר. מאז ועד היום לא נעשה בגשר כל שימוש לצורכי תחבורה (פרוגרמה לשיקום הגשר הטורקי, יעקב גולן קק"ל 2005).
כחלק מפיתוח מערך הטיילות בפארק, יוחזר הגשר לשימוש לצורכי הליכה ונסיעה באופניים, ויהווה עוגן מרכזי בפארק המחבר את גדות הנחל מהשוק הבדואי בצפון לטיילת המרכזית בדרום. (תכנון אינג' יעקב שפר)
הגשר הטורקי בשנת 2009 ובתחילת שנות ה- 60 של המאה העשרים
מתחם בית אשל בית אשל, אחד משלוש המצפים שהוקמו בנגב בשנת 1943 - בית אשל, גבולות ורביבים. במהלך מלחמת העצמאות הופגז היישוב על ידי הצבא המצרי וננטש לאחר קרבות קשים. אתר זה מהווה נקודת ציון חשובה בסיפור ההתישבות על גדות נחל באר-שבע. באתר יש שרידי מבנים ומחפורות לחימה המעידים על הקרב הקשה שהתרחש במקום. במהלך שנת 2008 שוחזרה חצר בית אשל. ובמהלך שנת 2009 יפותח פארק סביב החצר אשר יספר את סיפור האתר הן כחווה חקלאית והן כנקודת יישוב שעמדה בגבורה בקרבות מלחמת העצמאות. אתר בית אשל עתיד להיות המבואה המרכזית לפארק ונחל באר-שבע. (תכנון אדר' נוף אמיר מילר, אדר' צביקה פסטרנק)
חצר בית אשל בשנת 1943
חצר בית אשל לאחר השיקום
פארק בית אשל בפיתוח-אפריל 2009
מתחם התיאטרון מתחם התיאטרון בשטח של 250 דונם מהווה את חלקו המערבי של "לב הפארק", בחלקו המזרחי משיק למתחם בית אשל ולספורטק ובחלקו המערבי לגשר הטורקי. במרכזו יבנה תיאטרון פתוח לכ- 10,000 צופים אשר עתיד לארח אירועים ומופעים. (תכנון גדעון שריג אדריכלים)
מתחם האגם
האגם בפארק נחל באר-שבע עדין להיות לב הפארק. זהו המתחם הגדול ביותר, כ 700 דונם שטחו. אתר זה ירכז בעתיד את עיקר פעילות הנופש והפנאי של תושבי העיר באר-שבע והאיזור כולו. בלב המתחם, אגם בגודל של כ 80 דונם וסביבו מתוכננים איזורים אינטנסיביים כאתרי נופש ופנאי כמסעדות, בתי קפה,גלריות, איזור להשכרת סירות ועוד. סביב האגם מתוכנן שביל הולכי רגל ואופניים אשר יחבר את האיזורים האינטנסיביים לאיזורים שקטים בהם ניתן יהיה לשבת על שפת האגם לצפות בציפורים אשר בעבר נהגו לחנות באיזור כחלק מנתיב הנדידה העובר מעל מדינת ישראל. מתחם האגם יהיה משופע באיזורי חורשות ואתרי פיקניק. המים לאגם, כבכל פארק נחל באר-שבע הינם מים מושבים שמקורם במכון טיהור השפכים של העיר באר-שבע. (תכנון ירון-ארי אדריכלות נוף בע"מ).
?xml:namespace>
?xml:namespace>
טיילת המרכזית?xml:namespace>
הטיילת המרכזית הנה פארק אורכי בשטח של כ 250 דונם לאורך 3 ק"מ של הגדה הדרומית של נחל באר-שבע. טיילת זו מחברת את הגשר הטורקי ממערב וכביש 40 ממזרח. זהו הפרויקט הראשון המבוצע באיזור אשר עד שנת 2002 היה ה"חצר האחורית" של העיר באר-שבע. איזור כרייה וחציבה בו הושלכה בעבר פסלות בנין רבה.האתר שעבר שיקום סביבתי נרחב והופך אט אט לפארק. בנייתה של טיילת זו החלה בדצמבר 2007, וצפוייה להיפתח לקהל הרחב בחודש יוני 2009. זהו הפרויקט הגדול ביותר המבוצע בימים אלה בפארק נחל באר-שבע. פיתוח הטיילת המרכזית התאפשר בעזרת השותפים להנהלת פארק נחל באר-שבע ותורמי הקק"ל בארה"ב.(תכנון ירון-ארי אדריכלות נוף בע"מ)
גשר הצינורות
בין שכונת נווה נוי מדרום והעיר העתיקה ורח' אימבר מצפון, חוצה את נחל באר-שבע גשר צינורות מי שתייה של חב' מקורות. תכנית האב לפארק נחל באר-שבע זיהתה את גשר זה כהזדמנות ליצירת חיבור בין העיר העתיקה והפארק מחד, ויצירת נקודת ענין באגן החזותי של ערוץ נחל באר-שבע מאידך. בשנת 2008, יצאה מינהלת פארק נחל באר-שבע, בשיתוף החברה הממשלתית לתיירות, וחברת מקורות לתחרות אדריכלים לתכנון גשר הולכי רגל על גבי גשר צינורות המים הקיים. הנהלת הפארק מתכננת לצאת למכרז לביצוע הגשר לקראת סוף שנת 2009. (תכנון מרש אדריכלים בע"מ)